דוח חנייה חולון - דיון ראשון בבית-המשפט

אהלן.
אז היום הייתי בדיון הקראה (הראשון) בנושא דוח חנייה שקיבלתי מטעם עיריית חולון לפני כמה חודשים. 
מה אגיד לכם... חוויה !

רק לפני כן, זהו התהליך שהתרחש עד למשפט עצמו:  
1. לאחר הדוח שלחתי ערעור ראשון לתביעה בבקשה לבטל את הדוח מטעם חוסר ראיות, או לחילופין להציג לי ראיות לסמכות, תחולת החוקים ונוכחות במדינה. דחו את בקשתי עם מכתב תשובה גנרי שלא ענה על שאלותיי.
2. שלחתי בקשה להישפט ובמקביל שלחתי בקשה נוספת לתביעה בבקשה לחשוף בפניי את אותן ראיות בטרם המשפט (זכותי לראות את כל הראיות שיש לתביעה כדי שאוכל להכין את כתב ההגנה שלי). אמרו לי שאת כל טענותיי אציג בפני השופט.
3. לאחר שהתיק הגיע (אחריי חודשיים) לבית המשפט, שלחתי בקשה ראשונה לבית המשפט בטענה שלתביעה אין ראיות (סמכות, תחולת חוק ונוכחות במדינה), מה גם היא מתנהגת ברשלנות וחוסר תום לב, ועל כן יש לבטל את הדוח או לחילופין לבקש מהתביעה לחשוף את הראיות הנ"ל.  חזרה אליי המזכירה של בית-המשפט עם תשובת השופט:  "תפנה לתביעה ותבקש ממנה את הראיות" (למרות שכבר ביקשתי).
4. התקשרתי לתביעה (דיברתי עם המתמחה של התובעת), היא התחמקה מבקשותיי לראיות הנ"ל, אמרה שיש להם ראוית של דוח ותצלום של הרכב, ושאת כל מה שאני טוען מעבר אני אפנה לשופט.
5. שלחתי בקשה נוספת לשופט בטענה שהתביעה טרם סיפקה לי את הראיות הנ"ל ומתחמקת מבקשתי זו. הוא העביר דרישה לתביעה לחשוף לי את הראיות (מבלי לפרט אילו ראיות).
6. התביעה התקשרה אליי עצבנית: "אמרתי לך הרי שאתה יכול לבוא לצלם את התיק, אז מה אתה אומר לשופט שלא נתנו לך ראיות??".  לא יכולתי לדבר אז אמרתי בסדר, והתקשרתי אחריי יומיים לתביעה, הקלטתי את השיחה ובה היא עונה לי מפורשות ש"לא מופיעות להם בתיק ראיות לסמכות ותחולת החוקים".
7. מייד שלחתי בקשה נוספת לבית המשפט בטענה שהתביעה מודה שאין להם ראיות הנ"ל, ועל כן יש לזרוק את התיק לאלתר.  ענו לי למחרת:  "פשוט תגיע לדיון..."


ולדיון עצמו היום בבוקר:
1. נכנסתי לבית המשפט, נרשמתי במזכירות. נאמר לי שעליי להמתין לשיחה קצרה עם התובעת (המתמחה שלה למעשה) לפני המשפט, כביכול לראות אם אפשר להגיע לעסקת טיעון (הליך שגרתי).
2. כשקראה לי ניגשתי אליה (הכירה אותי עוד מהשיחות טלפון - אמרתי לה "נחמד לראות אותך סוף-סוף פנים אל פנים..." ).  שיחה קצרה למדיי, אמרה שהיא מכירה את הטענות שלי כבר ושנדבר על זה מול השופט.
3. נכנסתי לאולם. הכל קרה די מהר, אז ארשום את מה שאני זוכר בקווים כלליים:
- התביעה מסרה לשופט את כתב האישום, והוסיפה שיש לי עוד 2 דוחות שממתינים לדיון לגביהם. שאלו אותי אם אני רוצה לאחד. אמרתי שלא, וזה גם לא רלוונטי נושא שני הדוחות האחרים למשפט הזה.
- השופט הקריא את כתב האישום והגיע אחריי מספר מילים לשאלה האם זה הרכב שלי (-עניתי: כן), ומה אני רוצה להפציר.
- עצרתי אותו בבקשה לשאול כמה שאלות לפני, ומכאן התחילה מסכת של לחץ ודחיקה: "מה זאת אומרת לשאול שאלות? את זה היית יכול לעשות עם עורך-דין לפני. אם אתה רוצה בית-המשפט ימנה לך אחד לדיון הבא.. אתה יודע איפה אתה נמצא??"  וכו'.
- עד שאפשר לי לשאול שאלה, שאלתי:  "האם אני זכאי לשימוע הוגן ומשמעותי?".  ענה לי באופן ישיר:  "לא!".  -הייתי בהלם: "סליחה, מה זאת אומרת? אני לא זכאי למשפט הוגן?"  ענה משהו בסגנון: "לא. בדיון תעבורתי מסוג זה, אין צורך בדבר כזה. בוא נתקדם".
- בשלב הזה כבר סיימו להקשיב כמעט, דחקו אותי להתקדם ולהפציר.  דבקתי בשאלות ובחומר הכתוב שהכנתי מראש, וזרקתי: "מתנגד!" בכל פעם (למשמע גיחוכי הנוכחים, והשופט:  "זה לא סרט אמריקאי, אתה לא צריך להגיד מתנגד!"). זרקתי טענות ושאלות לגבי הסמכות ותחולת החוק, כשהם מתחמקים מלענות על זה, בטענה שזה לא רלוונטי. העלתי את פסיקת בג"ץ לכך שטענות/שאלות בנושא סמכות יכולות לענות בכל שלב משלבי הדיון.  אך הם המשיכו.
- בסופו של דבר כשהלחץ מצידם גבר, אמרתי: "אוקיי, אני מרגיש מאויים ולא בטוח כרגע. אני מוכן להתקדם ולהפציר, אך זה לא יהיה מתוך ידיעה או רצון חופשי."
- בשלב זה השופט עצר את הדיון. ביקש מהמזכירה להתחיל לרשום. פנה אליי (עם טון מעט מתנשא):  "אוקיי, אנחנו לא רוצים שתרגיש מאויים.  לכן מה שנעשה נדחה את הדיון וניתן לך אפשרות להעלות את כל הטענות והשאלות שלך על כתב ולשלוח תוך 21 יום. ככה תעשה את זה כשאתה רגוע."


בפרוטוקול נכתב בין היתר: 
- ההוכחות שבידינו הן הדוח שרשם המפקח והתמונות שצילם.
- התובעת היא נציגת היועמ"ש לממשלה, מוסמכת על-ידו ולפיכך אין מחלוקת בשאלת סמכותה לפעול בעניין זה.
בהחלטת השופט נכתב:
- הנאשם לא משיב לכתב האישום אלא טוען טענות כלליות ובכללן טענת חוסר סמכות.
- מאחר שהנאשם מציין כי מרגיש מאויים, יתכבד הנאשם ויגיש טענותיו המקדמיות בכתב תוך 21 יום. כן ישיב לכתב האישום המפורט...
- התיק יובא למתן החלטה תוך 21 יום.



קודם כל מקווה שנהניתם מהחוויה כמו שאני נהניתי ... 

דבר שני - מה דעתכם על כל מה שקרה ?
 ומה הצעד הבא שעליי לנקוט ?